יוגה , בשר ואהימסה

אכילת בשר היא דבר שעל כל תלמיד יוגה להפחית ואף להימנע ממנו לחלוטין. זה נכון במיוחד לגבי בשר אדום. ברור כי הסיבה העיקרית היא שאכילת בשר עוברת על העיקרון היוגי של אהימסה (אי-פגיעה) שהוא הראשון בין היאמות (דיסציפלינות אורח חיים השייכות לתִרגול יוגה ומופיעות בסוטרות של פטנג'לי). אם תִרגול היוגה מבוסס על פגיעה בבעלי חיים אחרים הוא לא ירחיק לכת.

בגוף האדם השיניים ומערכת העיכול הן כשל חיה צמחונית. מאכלים צמחוניים מספקים את התזונה האידיאלית הדרושה לבניית הרגישויות האנושיות שלנו דרך גוף פיזי ואסטראלי מזוקקים. לא קל לפרק רקמות מן החי לרכיבים המתאימים לרקמות גוף האדם. במקום לעכל ולהמיר את הבשר לרקמה המתאימה לבני אדם, נשמרות האנרגיות החייתיות שלו, ואלה מחליפות את רקמת האדם.

בשר מגביר את האש החייתית בגוף ומביא את הסאמסקארות, כלומר נטיות של חיות טרף, לתפקד בתוכנו. זה מעלה כעס, תשוקה, פחד ורגשות שליליים אחרים. האש שנוצרת מתזונה בשרית היא מזוהמת ומפיצה עשן רגשי שמסלף את ההכרה ואת מערכת העצבים. תזונה בשרית מעבירה לתאים אנרגיית הרס. אנרגיית ההרס מעודדת תהליכי מחלה וריקבון בתאים. היא מכניסה אנרגיית מוות עדין לתוך שדה ההילה ומפחיתה את זרימת הפראנות הגבוהות אל תוך הגוף. החיים של בעל החיים שאכלנו מכבידים על הגוף השמימי עם הרגשות והרשמים השליליים שלהם.

בשר גורם ליצירת סוג של רקמה כבדה או טאמאסית הסותם את הערוצים ומקהה את ההכרה. אין זה אומר כי תִרגולים רוחניים אינם משפיעים על אוכל בשר, אלא שאם יצליחו, מה שפחות סביר, יש סכנה שהבשר במערכת, שהוא סוג גולמי של דלק, יגרום לאדם להתחמם יתר על המידה וליצור כעין עשן אשר מסלף כל חוויה גבוהה. לא רק אלימות ופשע אלא גם חוסר סובלנות דתית מצויים אצל קבוצות אוכלות בשר על פי ההיסטוריה. זה לא רק עניין מוסרי אלא גם עניין אנרגטי לגוף, לנפש ולנשמה גם ברמה הפרטנית וגם ברמה הקולקטיבית. אם נוסיף את הנזק שאכילת בשר גורמת לכדור הארץ בשל הריסת יערות הגשם, זיהום האדמה והמים והקושי ההולך וגובר להמשיך בתזונה בשרית עבור אוכלוסייה שגדלה בהתמדה, אזי לא נוכל להתעלם מגודל הבעיה. לא נוכל להתפתח כזַן ולהתקדם מעבר למלחמה ולפשע עד שלא נפסיק לאכול את אחינו בעלי החיים.

היום אנשים רבים אינם מקפידים על צמחונות טהורה אלא אוכלים גם עוף ודגים. אף שבשר ממקורות אלה מזיק פחות מבשר אדום, עדיין אלה חיים של בעל חיים אחר. לא זו בלבד שמזונות אלה מזיקים לתִרגול יוגה, הם גם מזיקים לכדור הארץ ולבעלי חיים אחרים. מספר התרנגולות שמגדלים היום בחוות דמויות מפעלים הוא מיליארדים.

צמחונים אחרים אוכלים ביצים, והם קרויים צמחונים לקטו-אובו. אפילו צמחונים אשר אינם אוכלים ביצים כשלעצמן עלולים לצרוך ביצים רבות בתוך מוצרי מזון אחרים. ביצים הם מרכיב נפוץ בסוגי לחם, דברי מאפה, פסטות, מיונית ורטבי סלטים. קשה להימנע לחלוטין מאכילת ביצים גם אם לא אוכלים אותן באופן ישיר. חובה לקרוא בקפדנות את התוויות על מאכלים כדי לברר אם הם כוללים ביצים. אף שאכילת ביצים גורמת פחות נזק מאשר אכילת דגים, עוף ובשר אדום, ביצים הן עדיין בגדר בשר בעלי חיים, ואכילתן גורמת לניצול בעלי חיים אלה. הרבה מקדשים הינדיים אינם מרשים כניסת אוכלי ביצים אל תוך החדרים הקדושים הפנימיים. עוד סיבות להימנע מאכילת ביצים, הן הסיבוכים של חוות תעשייתיות והנדסה גנטית והנזק שהן גורמות לתרנגולות ולביצים.

למרבה הצער הרבה תלמידי יוגה ואפילו מורי יוגה במערב אוכלים בשר ואפילו מגישים עוף ודגים ברטריטים של יוגה ו מדיטציה. איך אפשר להתעלם מזה כשמסתכלים על המסורות הדהרמיות של אהימסה. קשה עוד יותר להבין זאת לאור הקלות שבה אפשר להשיג מוצרים צמחוניים.

דיוויד פראולי מתוך הספר "יוגה ואיורוודה" בהוצאת פוקוס.

הפוסט באדיבות פורטל תזונה בריאה Eatwell

תרגול יוגה עצמי

התרגול-העצמי הוא פן חשוב והכרחי בהתקדמותנו ב'דרך-היוגה'.

פוסט זה יתייחס לתרגול האסאנות (תנוחות יוגה) בצורה יסודית ובטוחה.

  יאמה וניאמה

חשוב לזכור שתרגול האסאנות הינו השלב השלישי בדרך שמונת-השלבים של היוגה. קודמים לו שלב ה'יאמה' (יסודות התנהלות חברתית אוניברסליים) וה'ניאמה' (חוקי התנהגות והתנהלות אישית). פנו למאמר 'חומר ורוח ביוגה'  להבנה בסיסית של שני השלבים או לספרות הרלוונטית באם ברצונכם להעמיק בנושא ( light on the yoga sutras of patanjali מאת b.k.s. iyengar ואחרים).

חלק מסעיפי המשנה של היאמה והניאמה אולי יראו זרים לכם ולאורח חייכם כיום, אל תוותרו, אמצו את הנקודות הקרובות אליכם והיו מודעים לנקודות האחרות. זיכרו ש – סוטרות היוגה נכתבו לפני כ-2000 שנה במציאות שונה ממציאות חייכם , אין הדבר גורע מן הרלוונטיות שלהן אך יש מקום להתאמה לימינו. תרגול יוגה הוא מסע מן החיצוני אל הפנימי, ל'יאמה' וה'ניאמה' יש חשיבות בהפיכת תרגול ה'אסאנות' ליותר מאשר סתם פעילות גופנית.

 התיחסות מנטלית לתרגול

1) התקדמות ביוגה תלויה ברמת ההשקעה. גלו רצינות והיו סבלניים.

2) הפעילו את האינטיליגנציה ואת כוח-הרצון, היו סקרנים, זהירים ומרוכזים בזמן התרגול-היו המורה של עצמכם.

3) העמיקו בכל אסאנה ולימדו אסאנות חדשות (בעזרת מורה מוסמך), תמיד חיזרו לכל אסאנה וגלו אותה מחדש.

4) עצלנות ואדישות הן אויבות מתרגל יוגה, הביאו התלהבות לתרגול.

 התיחסות גופנית בתרגול       

1) לימדו להבחין בין כאב בריא וכאב לא בריא. כאב בריא בא כתוצאה מהגדלת טווח התנועה ומפסיק לאחר התנוחה (או נשאר כתחושה עמומה ולא מגבילה). כאב לא בריא ממשיך לזמן ארוך ומפריע בתפקוד. עיצרו את התרגול במידה ואתם חווים כאב מתמשך והתייעצו עם המורה שלכם.

2) לפעמים תופתעו מהשוני באיכות התרגול בין שני צידי הגוף-השתמשו בהבנות שמגיעות מן הצד 'הטוב' כדי להשתפר בצד השני.

3) יש גופות גמישים ויש כאלה שפחות. יש תלמידים שהגוף שלהם מוכן ומבצע טוב כפיפות קדימה, בעוד אחרים טובים יותר בכפיפות אחורה. זה אך טבעי. אל תתיאשו באם תנוחה מסוימת לא קלה לכם, המשיכו לתרגל יוגה והגמישות תגיע. 

4) אל תיכנסו לתנוחה באגרסיביות, אלא לאט ובמחשבה.

5) כשאתם בתנוחה הסופית הפנו את האינטיליגנציה שלכם אל התנוחה ושפרו אותה.

6) היו בתנוחה בעיניים רכות ובפנים רגועות.

7) הישארו בתנוחה.

8) צאו מן התנוחה בשליטה כמו שנכנסתם אליה.

ועכשיו לתנוחות…

 תנוחות עמידה

לימוד האסאנות מתחיל בתנוחות העמידה, הן מתקנות יציבה לא נכונה, מחזקות את הגוף ומלמדות יציבות ושווי משקל. תנוחות העמידה כוללות את כל תנועות עמוד השדרה ובכך מהוות בסיס לכל שאר התנוחות.

כתלמידים חדשים החלו את התרגול בתנוחות עמידה והקדישו להן כמחצית מזמן התרגול.

החלו מן ה'פשוטות', כמו אורדווה אסטאסנה וטריקונסנה ואז המשיכו למורכבות יותר.

סיימו את שלב תנוחות העמידה בעמידות בכפיפה קדימה כמו פרשווטנסנה, אוטנסנה, פרסריטה פדוטנסנה.

 תנוחות ישיבה  

תנוחות הישיבה יאפשרו לרגליים לנוח לאחר תנוחות העמידה. הקפידו להגביה את האגן כמידת הצורך בכדי שעמוד-השדרה יהיה חופשי להתארך ולא יווצר מתח בגב התחתון.

תנוחות הישיבה מביאות חופש תנועה בקרסוליים, בברכיים ובמפשעות. 

 כפיפות קדימה   

כמו בשאר תנוחות הישיבה, גם בכפיפות קדימה הגביהו את האגן בכדי לאפשר לעמוד השדרה להתארך. תנוחות עמידה עם ראש למטה מכינות את הגוף לכפיפות קדימה.

כפיפות קדימה הן לא ניסיון להביא את הראש אל הברך אלא הארכה במקביל של הגוף והרגל(או הרגליים).

לתנוחות קדימה יש השפעה מרגיעה על התודעה השארו בהן סטטיים וללא מאמץ מיותר.

 תנוחות הפוכות 

הכנה טובה לתנוחות הפוכות יהיו תנוחות בהן הראש פונה למטה, כמו תנוחות עמידה עם ראש למטה (פרשווטנסנה, פרסריטה פדוטנסנה, אוטנסנה ואדהו מוקה שוונסנה).

תמיד בצעו עמידת כתפיים לאחר עמידת ראש (מיד לאחר מכן או בשלב אחר בשעור). הקפידו להשאר בעמידת כתפיים לפחות אותו פרק זמן שנשארתם בעמידת ראש. 

עמידת כתפיים (סלאמבה סרוואנגסנה) ואלאסנה הן תנוחות מרגיעות ותבואנה לקראת סוף התרגול, ובכול מקרה אל תבצעו אחריהן תנוחות מאומצות.  

לעמידת ראש יש השפעה מעוררת והיא יכולה לבוא לפני תנוחות ממריצות כמו כפיפות לאחור או תנוחות עמידה.

בצעו תנוחות הפוכות לבד רק לאחר שתרגישו בטחון מלא לעשות זאת, במיוחד נכון הדבר לגבי עמידת ראש, העזרו בקיר במידת הצורך.

 שבאסנה

סיימו כל תרגול בשבאסנה. היו סבלניים באם התודעה לא תהיה רגועה בתחילה. עיקבו אחרי ה נשימה ואפשרו לגוף ולתודעה לנוח.

כתב אילן גולדוסר מסטודיו איינגר יוגה בזנגוויל תל אביב.